סכסוכי בעלי מניות

לעיתים נוצרים חיכוכים ובמקרים קשים יותר מחלוקות מהותיות בין בעלי המניות, בין אם בדירקטוריון ובין אם באסיפה הכללית, המלוות באמוציות ובסערת רגשות, המגיעים לעיתים למצב של אובדן אמון ומבוי סתום או שיתק או כמעט שיתוק, העלול לדרדר את פעילות החברה ואף להביא להפסקת פעילותה.

כך לדוגמא, חלוקה לא שיוויונית של משיכות שכר ודיבידנדים, קבלת החלטות באופן עצמאי תוך מידור בעל המניות האחר באופן המקפח או עלול לקפח את בעל מניות המיעוט, הצורך במימון והזרמות הון לחברה העלול להביא לדילול בעל המניות האחר בשיעור האחזקות, ועוד.

במקרים כנ"ל, מוגשת לבית המשפט תביעה ע"י בעל מניות המיעוט בעילת הקיפוח המעוגנת בסעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (ויתכן שתוגש דווקא ע"י בעלי מניות הרוב/בעל/י השליטה לסעד של היפרדות)

הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

סעיף 191 לחוק החברות הוא הוראת מסגרת שאינה קובעת רשימה סגורה של דרכים להסרת קיפוח או להפרדת כוחות בחברה. הוראה זו נותנת לבית המשפט מרחב גמישות ושיקול דעת רחב, אשר מאפשר לו להתאים את הפתרון שהוא רואה כצודק ונכון למצב של קיפוח או מצב של "מבוי סתום" בין בעלי מניות או "אובדן אמון" בין בעלי מניות בחברות מעין-שותפות.

מקום שבית המשפט הגיע למסקנה שיש להורות על היפרדות בין צדדים – בין בשל קיומו של קיפוח ובין מחמת היקלעות הצדדים למבוי סתום, על בית המשפט לקבוע את אופן ביצוע ההיפרדות

במצב טיפוסי של צד מקפח מול צד מקופח, דרך המלך היא רכישה כפויה של מניות המקופח בידי המקפח, הגם שייתכנו מקרים שבהם יהיה מקום לחייב את הצד המקופח לרכוש את מניותיו של הצד המקפח. 

סעד זה הוכר כסעד המרכזי להסרת קיפוח ואובדן אמון, נוכח יתרונותיו כמנגנון פשוט ליישום וכסעד המאפשר לקבוע מראש מי מהצדדים יהיה בעל השליטה לאחר הרכישה הכפויה.

לעומת זאת, מקום שבו נוצר צורך לבצע הפרדת כוחות בין בעלי המניות מבלי שקיים קיפוח, אזי דרך המלך היא התמחרות בשיטת המעטפות, המעניק לכל אחד מן הצדדים הזדמנות שווה – עד כמה שניתן – לרכוש את מניות הצד האחר, במחיר הוגן.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן