הסכם השקעה בין יזם/חברה לבין משקיע, מצריך תכנון מוקדם והליך סדור עד להשלמת העסקה.
במסגרת הסכם השקעה, המשקיע מלווה במרבית המקרים ע"י רו"ח ומיוצג ע"י עורך דין, הבקיא בתחום.
נהוג ואף חובה טרם כניסה להליך בדיקת נאותות, לערוך הסכם עקרונות/מזכר הבנות, ולעגן במסגרתו, בין היתר, תנאים ועקרוניים לעסקה ובכלל זה, התחייבות לסודיות, סעיף No Shop המעניק למשקיע בלעדיות ואוסר על היזם/חברה לשאת ולתת עם משקיע/ים פוטנציאלי/ים במהלך המו"מ וכן לוח זמנים סדור להשלמת הליך בדיקת הנאותות.
במסגרת בדיקת הנאותות, נדרש היזם "לפתוח ספרים", להשיב באופן סדור לדרישות המשקיע ולהציג למשקיע רשימת מסמכים, פרטים ונתונים, לצורך בדיקה חשבונאית, משפטית וכלכלית.
המשקיע ירצה לקבל פרטים ומסמכים על היזם/חברה, כגון, תקנון החברה, פרוטוקולי דירקטוריון ואספת בלעי המניות, דוחות כספיים, הסכמים עם ספקים ולקוחות מהותיים, הבהרות לגבי שעבודים, רישיונות, זכויות קניין רוחני, שדרת המנהלים ונושאי המשרה, הסכמי הצבעה, רשימת וזכויות עובדים, אופציות, הפרשות לפנסיה, מצבת תביעות (אלו שהוגשו ואלו שכנגד), תביעות ביטוח, שומות סגורות ופתוחות, מדיניות חלוקת דיבידנדים ומידע מהותי שטרם קיבל ביטוי בדוחות הכספיים.
הליך בדיקת הנאותות, הינו מרכיב ושלב קריטי לבחינת כדאיות ההשקעה ומרכיב הסיכוי/סיכון.
לעיתים הצדדים מדלגים ופוסחים על הליך בדיקת הנאותות ומתקשרים ב"עסקת מצגים".
בחלק מהמקרים, הסכמי השקעה כוללים תנאים מתלים המחייבים קבלת אישור ו/או הסכמת צדדי ג', כגון בנקים ורגולטורים, כתנאי לכניסת העסקה לתוקף.
כנגד סכום ההשקעה בחברה יוקצו למשקיע מניות תוך דילול היזם בשיעור אחזקותיו.
במסגרת הסכם ההשקעה, המשקיע ירצה לשמר את אחזקותיו באמצעות סעיפי הגנה מפני דילול במצב של כניסת משקיע נוסף והקצאת מניות נוספות.
הסכמי השקעה לרוב הינם מורכבים ומצריכים בדיקה והקפדה יתרה בניסוח שלל סעיפים ומנגנונים.